<h1>ספר הבתים הלכ' תפילה שער שביעי סעיפים י"ב—ט"ו</h1>
<h2>דף כד:</h2>
הרק בתפלתו כאלו רק בפני המלך לפיכך אם נזדמן לו בתפלתו מבליעו בכסותו ואם איסטניס הוא זורקו לאחוריו. ובארו בתלמוד ארץ ישראל שלשמאלו או לאחוריו מותר כדי שיהיה כוסו נקי, והוא שיהיה אנוס, אבל לרצונו אסור. וכן נראה מן התלמוד שלנו. אלא שבתלמוד שלנו לא התירו אלא לאחריו, ועליו אנו סומכין. ויש מי שבאר שגם לדעת תלמוד ארץ ישראל אינו זורקו אלא לאחריו, אלא שזורקו דרך שמאל ולא דרך ימינו, וזה גם לדעת תלמוד שלנו אלא כל שזורקו לאחריו מותר. המתפלל לא ירוק עד שישהה כדי הלוך ד' אמות וכן הרוקק אל יתפלל עד שישהה כדי הלוך ארבע אמות. יש מי שפסק שמי שנשמט טליתו מעליו בתוך תפלתו אינו מתעטף בו בתוך תפלתו כדי שלא יהא הפסק לתפלה. ויש מי שבאר שאסור להניח טליתו על כתפיו בעת התפלה מפני שזה קלות ראש וצריך לעמוד בעת התפלה בהכנעה יתרה. יש מי שבאר שאסור להניח ידו על סנטרו בשעת תפלה, שאין [דרך] לעמוד כן בפני המלך בשר ודם כל שכן לפני מלך מלכי המלכים. ויש מי שאמר שאסור לעשות כן בכל שעה מפני שנראה כגסות הרוח. והראשון עיקר. יש מי שבאר סנטרו השפה. ויש מי שבאר חלצים, וכן נראה דעת הר"ם שכתב ולא יניח ידיו על חלציו.
